הפסיפס. יצירת אומנות וכלי לטיפול

מה זה בכלל פסיפס?

פסיפס, המכונה גם מוזאיקה, הוא אוסף של חתיכות שונות היוצרות יחד משטח אומנותי מרהיב. אפשר להרכיב משטח כזה מאבנים, זכוכיות וחומרים שונים השקועים בתוך חומר מדבק כדוגמת מלט. בארץ ישראל הקדומה היו מבנים רבים שעוטרו בריצפות ותמונות פסיפס. מבני ציבור, בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, גתות, בתי מרחץ ואפילו רצפה בבית גביר מקומי, היו מתקשטים בפסיפס ציבעוני. באזור מגורי בשומרון בנה המלך אחאב כבר בימי בית ראשון את בית השן, מבנה מפואר בו שובצו חתיכות אבן ציבעוניות בין לוחות השנהב. מה הופך פסיפס אחד לאיכותי יותר מאחר? גודל האבנים שמשובצות בו. ככל שיש יותר אבנים קטנים בפסיפס, כך ניתן לרדת לרזולוציה גבוהה יותר בדגם, התמונה או העיצוב הנוצרים בו. באבנים קטנים מראה הפסיפס ברור יותר ומדויק יותר.

פסיפסים ישראלים, לא רק בעתיקות

אפשר למצוא מאות פסיפסים מפוארים ברחבי הארץ, אזכיר כאן רק אחדים מהם: הפסיפס בבית הכנסת בציפורי הכולל גלגל מזלות, מנורת שבעת הקנים, סל ביכורים ועוד. הפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא עם גלגל המזלות וציור עקידת יצחק, וזה שבעין גדי עם רשימת החודשים העבריים והמזלות. הפסיפסים מופיעים עם תמונה, דגם, עיטורים ולפעמים גם עם טקסט הקדשה. יש כאלו שמכילים רק טקסט ארוך. פסיפס כזה אפשר למצוא בכתובת רחוב שמבית שאן, הכוללת 365 מילים (!) ועוסקת בהלכה. גם בשנים האחרונות ממשיכות להתגלות יצירות פסיפס ייחודיות בארצנו: ב1996, במהלך חפירות להרחבת רחוב בעיר לוד, התגלה במפתיע פסיפס. פסיפס לוד נחשב לאחד הפסיפסים השלמים והמרשימים שהתגלו בעולם!חשוב לציין, הפסיפס לא נותר כאומנות השייכת לעבר. גם בתקופה המודרנית אומנים ממשיכים ליצור יצירות פאר מפסיפס. אפשר להעיף מבט על הפסיפסים של נחום גוטמן המתנוססים ברחוב רוטשילד ובמגדל השלום בתל אביב.

יוצרים בפסיפס, ילדים ומבוגרים

היום אומנות הפסיפס לא נשארת רק בידיים של אנשי המקצוע. בגנים, הילדים נחשפים מגיל צעיר ליצירה בחרוזי גיהוץ, המדמה את הליך הפסיפס. זה מתבצע בחומרים זולים הניתנים לרכישה בחנויות יצירה ובמחיר לכל יד. בתעשיה מוצעים למכירה קרמיקות לריצוף עם דוגמת פסיפס מוכנה. בתרבות הפנאי, יותר ויותר אנשים פרטיים מגלים את אומנות הפסיפס ויוצרים בה להנאתם. ניתן לראות את שולחנות הפסיפס שנוצרו בעבודת יד ומקשטים חצרות, מרפסות, ופינות ישיבה. קיימים גם פרויקטים מורכבים יותר הכוללים שלטים גדולים או משטחים משמעותיים שבתוכם תמונה או כיתוב מפסיפס. הללו נוצרים לרוב בעבודה קבוצתית הכוללת גם מימד מגבש.

הפסיפס ככלי טיפול, יצירה לנשמה

מה סוד הקסם של הפסיפס? מעבר להיותו מרשים במראה, העשיה שלו מעבירה את היוצר תהליך. כיום בין המקצועות הטיפוליים קיים טיפול באומנות. בטיפול באומנות ניתן לטפל בקשיים שונים כגון ריגשיים וחברתיים. לא כל יצירה בפסיפס נכנסת תחת הגדרת טיפול באומנות, אך אני מאמינה שמימד טיפולי יש בה: שבירת החומרים וכתישתם לחלקים קטנים מאפשרת שיחרור כעסים. תיכנון העבודה ואירגונה על הלוח מאפשרים למידת אסטרטגיות לביצוע. הישיבה לאורך זמן והעיסוק באבנים הקטנטנות באופן מדיטטיבי, מאפשרים רוגע והתעמקות. כשבסופם של כל אלו מתקבלת יצירה מושכת עין, החוויה נעשית משמעותית לאורך זמן.רבי מנחם מנדל מקוצק אמר כי "אין שלם מלב שבור". גם באומנות, היצירה נרקמת מאיחוי השברים מגיעה לשיאים מרוממים יותר מאשר זו שנוצרה בשלמות ללא פגמים.תצטרפו אלי לעשיית פסיפס?